מחסור חמור בנהגים ובאוטובוסים בתחבורה הציבורית

אוטובוסים ברחובות(צילום: אבי מועלם)

יותר מ-2,000 אוטובוסים ו-3,000 נהגים חסרים, הרכש תקוע בסבך משפטי ומשרדי התחבורה והאוצר מגלגלים אחריות. בינתיים הפקקים מתארכים והפתרונות מחכים ליישום. יו”ר ארגון נהגי האוטובוסים מזהיר כי הנהגים עובדים יותר והסכנה לתאונות גוברת. תמונת מצב מדאיגה

(לכתבה המלאה בYnet)

עם ההחמרה במצב הפקקים, שהובילה לפתיחת נתיבים שיתופיים שיעילותם שנויה במחלוקת, מופנה שוב הזרקור להזנחה החריפה בתחבורה הציבורית בישראל. לפי גורמים במשרד התחבורה ששוחחו השבוע עם ynet, בישראל חסרים כיום יותר מ-2,000 אוטובוסים ולא פחות מ-3,000 נהגים כדי לספק שירות סביר. במשרדי התחבורה והאוצר מגלגלים אחריות אלו על אלו, רכש האוטובוסים תקוע בדיונים משפטיים ונוסעי הרכב הפרטי נותרים שוב ללא אלטרנטיבה ראויה.

במשרד התחבורה מודים כי חסרים לא פחות מ-3,000 נהגים ב-17 חברות התחבורה הציבוריות שפועלות במדינה. כעת עובדים בחברות הללו כ-15.5 אלף נהגים מתוך 59 אלף מחזיקי רישיונות נהיגה על אוטובוסים. ההערכות מדברות על כך שיש מספר זהה של נהגים שעובדים בחברות הפרטיות, מה שעדיין מותיר אותנו עם 20 אלף נהגים שפשוט לא מגיעים למלא את השורות.

בדיון שנערך לאחרונה אצל מנכ”לית משרד התחבורה קרן טרנר אייל סיפרו גורמי המקצוע כי חסרים להם באופן מיידי 1,100 נהגים, וכי יש עוד כ-1,200 נהגים שאוחזים בהגה, אך לשיטתם אינם ראויים לתפקיד. הסיבות לחוסר ההתאמה רבות – החל משירות ברמה ירודה ועד לעבירות תנועה. הצרה, כפי שנאמר השבוע במסדרונות המשרד, היא שיש מחסור בנהגים, ולכן כל אחד שמוכן לעבוד נלקח לעבודה – גם אם רק עזב חברה מתחרה בשל בעיות משמעת או תעבורה.

בשנים האחרונות ניסו במשרד התחבורה לגרום לעוד נהגים להצטרף לענף האוטובוסים. תנאי השכר עלו ל-44 שקלים בשעה, קרן ההשתלמות גדלה וכך גם המענקים על הכשרת נהגים חדשים, אך כל אלו הביאו לעלייה קלה מאוד במספר הנהגים בשוק.

ממשרד התחבורה נמסר כי הוא “פועל רבות לשיפור מעמדם של נהגי האוטובוס ולהסדרת תנאי העסקתם, במטרה למשוך כוח אדם איכותי לענף. במסגרת פעילות זאת פעל המשרד להעלות את שכר הנהגים בתחבורה הציבורית בשנים האחרונות ב-60%-80%, ואף שילב במכרזי התחבורה הציבורית מנגנונים המתמרצים את חברות האוטובוסים לשלם לנהגים שכר גבוה יותר”.

עוד אמרו כי “במטרה לזרז את שילובם של הנהגים בחברות התחבורה הציבורית פעל המשרד לקיצור ולזירוז של תהליכי הכשרת נהגים. בין השאר קוצר הליך קבלת תעודת יושר מהמשטרה מכמה שבועות ל-48 שעות בלבד, נקבעו ימים מרוכזים לבדיקות נהגי אוטובוסים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) וקורסים מרוכזים לנהגי אוטובוסים במשרד הכלכלה. כמו כן, ניתנת עדיפות למבקשים להוציא רישיון נהיגה על אוטובוסים במשרדי הרישוי ובמבחני הנהיגה המעשיים”.

באשר לבעיית רכש האוטובוסים נמסר כי “נושא רכש הגומלין נמצא בימים אלה בהליכים משפטיים, ונעשים מאמצים רבים לקדם את המכרזים בכל רחבי הארץ”.

משרד האוצר נמסר בתגובה כי בשונה מהנאמר, התקציב לא קוצץ אלא הוגדל, וממתין לאישור ועדת הכספים בכנסת: “תוספת של 180 מיליון שקלים לשנה תוקצבה לתוספות אוטובוסים למכרזים קיימים. כמו כן, תוספת של 200 מיליון שקלים לשנה כבר תוקצבה בעבור תוספות שירות במכרזים חדשים לתחבורה ציבורית בירושלים (ששירות האוטובוסים בה צפוי להיות מוכפל), בית שמש, רהט, שומרון, פרוזדור ירושלים והמטרונית בחיפה”.

בהכנת הכתבה השתתפו אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש

Share this post: